עוני הוא לא גזירה משמיים אלא מצב לא טבעי שבו אין לאדם, משפחה, משק בית או קבוצה חברתית מסוימת אמצעים לקיים את עצמם. כתוצאה מעוני נדרשת אותה קבוצה להסתפק ברמת חיים נמוכה שלא תמיד עולה בקנה אחד עם הדרישות והצרכים שלה. עם זאת, רבים עדיין לא מבינים לגמרי את החשיבות של התמודדות עם עוני ויש עוד דרך ארוכה לעבור עד שכמות האנשים שסובלים ממצב כזה תרד לרמה תקינה.
מבחינה פיסקאלית של עלות מול תועלת, עוני הוא מצב שאינו תורם למשק אלא פוגע ברמת ובאיכות החיים של הציבור כולו. זה קורה בעיקר במדינות דמוקרטיות ומודרניות שבהן הציבור הרחב נדרש לשלם מיסים ולממן פעילויות של גופי רווחה, אך מאפיין גם מדינות צעירות יותר ופחות מפותחות. מצד שני, דווקא הממשלה לא תמיד נוקטת בצעדים המתאימים על מנת להתמודד עם עוני ויש כאלה שרואים בו חלק בלתי נפרד מהחברה המודרנית.
ההיבט המוסרי של עוני
הכי קל לבחון את החשיבות של התמודדות עם עוני בהיבט המוסרי. על פניו לא אמורה להיות סיבה הגיונית לכך שקבוצת אנשים מסוימת תחיה מתחת לקו העוני ולא תצליח לדאוג לעצמה למקורות מזון, מחיה ומגורים, בעוד קבוצה אחרת תיהנה מפריבילגיות. בפועל מצבים כאלה מתרחשים בכל רחבי העולם והם מייצגים אי שוויון שאינו מחויב המציאות.
סביר להניח שמצבי עוני קיצוניים ייפתרו רק כאשר אנשים שלכאורה לא סובלים ממנו יבינו את החשיבות של הנושא. האחריות על התמודדות עם עוני היא של הממשלה וגם מי שבוחר בה צריך לדעת במה מדובר. זה נכון במדינה קטנה כמו ישראל ועוד יותר בולט במדינות מסוימות באירופה, בארצות הברית ובאזורים רחוקים באסיה ובמזרח.
גייצ'וק 